פתרון בגרות היסטוריה א' - קיץ 2013

תשובון בגרות קיץ 2013

1א. שניים ממאפייני המושבות הבאים לידי ביטוי בסמל:

עיסוק בחקלאות: בסמל ניתן לראות גידולים חקלאיים (עץ פרי, גפן וחיטה) האופייניים למושבות, שהחלו את דרכן כהתיישבות כפרית – המבוססות על גידולים חקלאיים.

בעלות פרטית העל הקרקע: בסמל ניתן לראות (במאמץ מסוים) מה שנראה כמו בתים/משקים פרטיים. כאמור, אחד ממאפייני המושבות הוא עניין הבעלות הפרטית על הקרקע, הבית והמשק.  

מסורתיות/דתיות: הופעת בית הכנסת על הסמל מובילה לכך שחלק מהמושבות הראשונות שהוקמו היו ע"י עולים בעלי נטיות דתיות/מסורתיות.

הבדל אחד בין המושבה לקבוצה:

סוג הבעלות: במושבה סוג הבעלות - הבעלות על הקרקע, על הבית ועל המשק הייתה פרטית. לעומת זאת, בקבוצה לא הייתה כלל בעלות פרטית, משום שחברי הקבוצה היו סוציאליסטים והדגישו את השיתופיות ואת השוויון. כאשר הקרקע של הקבוצה הייתה לאומית (קק"ל).

אופי העבודה: חברי הקבוצה האמינו בעבודה עברית עצמית ב"כיבוש העבודה". ואילו חברי המושבה העסיקו שכירים ולא ייחסו חשיבות עליונה לעבודה עברית, מה שאפשר להם להעסיק פועלי חקלאות ערבים.

קרבה לדת: המושבות היו בעלות אופי דתי/מסורתי יותר בעוד הקבוצה התבססה על אורח חיים חילוני.

1ב. קשיי העולים לא"י עד מלה"ע הראשונה:

מדיניות האימפריה העות'מאנית: האימפריה העות'מאנית הערימה קשיים על התנועה הציונית בכך שהקשתה על כניסת עולים לארץ (תוך הענקת מעמד זמני לאותם עולים), הקשתה על מכירת קרקעות ליהודים וראתה ביהודים גורמים זר (סוכנים של רוסיה), יחס שהחמיר במלה"ע הראשונה.

קשיים כלכליים של העולים החדשים: העולים השקיעו כסף רב בקניית האדמה ולא נותרו להם משאבים על מנת לפתח אותה כהלכה – או כאשר התגלו קשיים בפיתוח החקלאי נותרו "חנוקים".

קשיי הסתגלות – רבים מהעולים לא היו רגילים לא לאקלים החם בארץ ישראל, לא למחלות המאפיינות, בארץ ישראל היו בעיות תשתית, אותה ואף לא לעבודה אותה הם ביקשו לבצע (איך מקימים יישוב, איך מגדלים גידולים חקלאיים ועוד בקרקע הראצישראלית וכו').

2א. שניים מהנימוקים של ויצמן לתמיכה בבריטניה העולים ממכתבו:

·        הנחת היסוד שבריטניה תנצח. כלומר, ויצמן סבר שבריטניה תנצח במלחמה (הוא צדק) ומכאן חשב שתמיכה בבריטניה תביא עם ניצחונה גמול שיקדם את עניין מימוש הציונות בארץ ישראל.

·        בריטניה תפעל להביא יותר צדק לעולם. ויצמן האמין בכוחה המוסרי של בריטניה כמדינה/מעצמה המקדמת (גם) רעיונות דמוקרטיים, את מי שנלחמת למען אומות קטנות (בלגיה). כלומר, התפיסה של ויצמן במקרה זה היא גם מוסרית.

·        ההנחה שא"י תיפול בידי בריטניה – ויצמן כבר חשב על תוצאות המלחמה והוא סבר (ושוב בצדק) ששטח א"י יגיע בסופו של דבר לידיים בריטיות ולכן רצוי לתמוך דווקא בה.

מדוע העדיפה התנועה הציונית לנקוט במדיניות ניטראלית:

·        לא ניתן להעריך בראשית המלחמה מי ינצח בה. תמיכה בצד המפסיד עלולה לעלות ליהודים ביוקר, וודאי אם האימפריה העות'מאנית תנצח ותרצה לסגור חשבון עם היהודים.

·        יהודים נלחמו בשני צדדי המלחמה, והתנועה הציונית לא רצתה להיקלע לעמדה שהיא תומכת רק באחד הצדדים ובכך מסירה באופן מעשי את תמיכתה ביהודים שנלחמים לטובת הצד השני.

2ב. שניים מהאינטרסים שבריטניה ביקשה לקדם באמצעות הצהרת בלפור:

אינטרס אסטרטגי – חשיבותה של א"י לבריטניה:  הבריטים שאפו שבהסדרי השלום שייקבעו לאחר המלחמה תהיה א"י בשליטתם. זאת בשל מיקומה של א"י בסמוך לנתיב התחבורה הימי להודו- תעלת סואץ, והנתיב היבשתי. הבריטים חששו שעפ"י ההסכם שנחתם בינם לבין צרפת בזמן המלחמה – הסכם סייקס-פיקו- עלולים הצרפתים לקבל את א"י ולכן הם האמינו שע"י תמיכה בשאיפות הלאומיות הציונית הם יקבלו את השליטה על א"י ,ולא הצרפתים.

התנערות מהסכמים קודמים: הברטים החליטו לתמוך בשאיפות הלאומיות של הציונות ולא בשאיפות הלאומית של הערבים מתוך אמונה, שהיהודים כמיעוט באזור, יהיו נאמנים יותר לבריטניה, לכן  בריטניה רצתה להתחמק מהסכמים קודמים -איגרת מקמהון חוסיין"(הבריטים הבטיחו לערבים כי תמורת עזרתם במלחמה -ארצות ערביות יקימו את סוריה הגדולה). בריטניה רצתה לבטל הסכמים אלה בשם מחויבותה לתנועה הציונית, ובשל רצונה להיות שליטה בלעדית בארץ ישראל.

הקשיים הנובעים מנוסח ההצהרה:

 נוסח ההצהרה הוא דוגמא לנוסח דיפלומטי לתפארת, שהוא בכוונה מעורפל מאוד, במטרה להימנע מהתחייבויות חד משמעיות.

1."בית לאומי" – המושג בית לאומי לא ברור : האם הכוונה למדינה? לאוטונומיה בחסות בריטית? – מושג שנתון לפרשניות רבות .

2."בא"י" – בהצהרה נאמר שהבית הלאומי היהודי יוקם בא"י כלומר, בחלק מא"י – לא כל א"י תהיה הבית הלאומי היהודי . גבולות הבית הלאומי לא הוגדרו.

3."ראה בעין יפה" ,   " תעשה מיטב מאמציה להקל על הגשמת  מטרה זו " -נוסח מעורפל, לא ברור ממשפטים צאלה מהי מידת מעורבותה של בריטניה.

3א. כיצד שניים הגורמים השפיעו על מימוש יעדיה של תנועות לאומיות במאה ה-19. תשובה זו מבוססת על התנועה הלאומית ביוון:

יעדיה הלאומיים של יוון היו הקמת מדינת לאום יוונית ביוון עצמה ובשטחים הסמוכים לה.

המצב המדיני: במאה ה-19, הלכה ושקעה האימפריה העות'מאנית ומעצמות אירופה האחרות המתינו/סייעו להתמוטטות זו. רוסיה רצתה להחליש את האימפריה העות'מאנית כדי לחדור לים התיכון. בריטניה רצתה להחליש את האימפריה העות'מאנית ולמנוע כניסה של רוסיה למזרח התיכון, צרפת תמכה בצעדי בריטניה. מעצמות אלה שלחו צבא שסייע מאד למורדים היוונים, שהיו חסרי ניסיון צבאי. עזרה זו סייעה רבות למורדים היוונים, ובסופו של דבר הכריעה את הכף ויוון זכתה לעצמאות. כלומר, ההידרדרות של האימפריה ורצונן שך המעצמות להחליש אותה, תרם במקרה זה למימוש הקמתה של יוון ב-1832.

כוחה של הכנסייה: פילוג אצל היוונים - מנהיגי הכנסייה היוונית אורתודוכסית התנגדו למרד – הם גינו את המרד והכריזו כי המורדים הם בוגדים, הכופרים בקיומו של האל.  זאת משום שמנהיגי המורדים רצו להחיות את תרבות יוון העתיקה, שעמדה בניגוד לעיקרי הנצרות. קיום של פילוג בעם בנלחם למען הגשמת הקמת מדינת לאום, כשאחד הכוחות העומד מולו הוא כוח בעל "דבק" וסמכות, עלול היה להקשות על הגשמת היעד. עם זאת, בסופו של דבר, התמיכה העממית הרחבה של המרד, בגלל שגם הכנסייה הייתה מפולגת, כאשר גורמים נמוכים בכמורה תמכו אף הם ברעיונות הלאומיים והנחילו רעיונות אלה להמונים.

3ב. א. ע"פ הקטע - שניים מהגורמים שהקשו על פעילות התנועה הציונית

* העם/הקבוצה האתנית מפוזרת ואינה מצויה במקום אחד:  לתנועה הציונית הייתה משימה מורכבת ומיוחדת במינה שחייבה, במטרה להקים מדינה לעם, לרכז את אוכלוסייתה המפוזרת בארצות רבות לארץ אחת. זאת בניגוד למשל, לתנועות הלאומיות של גרמניה ואיטליה, כאשר העמים המיודעים ישבו כבר במולדתם.

* שינוי דמות העם או הפרט בעם: היה צורך ביצירת שינוי מנטלי שהעם היהודי ייאלץ לעבור כאשר יעלה לארץ, יישב אותה ויהפוך לעם חופשי בארצו. השנים בגלות יצרו את הדמות של "היהודי הגלוי" שאינו עוסק בגלל מגבלות שהוטלו עליו בעבודת האדמה. הקמת מולדת תחייב עובדי כפיים ותדרוש שינוי בדמות הפרט בעם היהודי בדרך ליצירת "אדם חדש".

* אחדות בשפה ותרבות: מעבר לפיזור הגיאוגרפי שהוזכר בנקודה הראשונה, הרי שהפיזור הביא גם להבדלי שפה ותרבות בין היהודים לבין עצמם.

הסבר גורם שסייע לפעילות התנועה הציונית

הערה: לתשובה זו ע"פ ניסוחה, נראה שלתשובה זו יש אפשרויות רבות

אכזבה מהאמנציפציה (שוויון זכויות אזרחי)– יהודים רבים האמינו שבעקבות האמנציפציה תיפסק גם השנאה אליהם. אך השנאה לא פסקה, להפך שילובם של היהודים הביא במקביל לדחייתם וצמחה אנטישמיות שביטאה את דחיית היהודים על רקע גזעי ולא על רקע דתי כבעבר.  היהודים במרכז ובמערב אירופה סבלו מאפליה על רקע חברתי ובמזרח אירופה ברוסיה בה לא הוענקה אמנציפציה היו פגיעות פיזיות ביהודים. היהודים הבינו שהאמנציפציה לא תפסיק את השנאה אליהם, וגם במזרח אירופה אם יקבלו אמנציפציה הרי שהעם ימשיך לדחות אותם ולכן יש לחפש פתרון אחר – וכך הציונות פעילות ציונית הפכו לאחת מאותן אופציות, ולפיכך, באופן אירוני-טראגי – דחיית היהודים הפכה לכוח המחק את הפעילות הציונית.

חילון כמשנה את דפוסי חשיבה לגבי לגיטימיות הגשמת הרעיון הלאומי  – העולם הלך ונעשה חילוני יותר וכוחה של הדת ירד. כתוצאה מכך יכולים היו היהודים להגשים את החלום -  עשייה אקטיבית ולא ציפייה פסיבית של השיבה לא"י, גם ללא הציפייה הדתית למשיח שיחזירם לא"י מולדתם העתיקה. הם יכולים לעשות זאת בכוחות עצמם.  

3. פעולות שעוררו פעילות נוספת: מאמציו של הרצל שנשאו פרי בכינוס הקונגרס הציוני בבזל ובפרסום תכנית בזל, יצרו תשתית רעיונית וארגונית להמשך דרכה של התנועה הציונית – תוך קביעת יעדים ברורים לפעולה, יצירת אמצעי מימון והקמת מוסדות הנהגה שיכלו לרכז את המאמצים השונים לטובת פעולות נוספות.

4א. שלושה מאפיינים הקושרים בין בני אותו לאום ומאחדים אותו:

שפה – השפה המשותפת הייתה גורם מאחד, שדרכה ניתן היה להעביר מסרים לאומיים ולהפיץ סיסמאות. דרך לימוד וטיפוח השפה ניתן היה ליצור ולבסס זהות לאומית נפרדת.

תרבות -  תרבות משותפת כוללת מאפיינים מבוססי שפה כמו ספרות, ושירה או אמנותיים כמו מוסיקה, ריקוד, ציור וכו' אך גם מאפיינים חומריים כמו לבוש, מאכלים ועוד. דרך הגדרות וקנוניזציה ניתן היה לבסס תרבות משותפת שאליה יכלו בני העם להתחבר.

היסטוריה משותפת – חידוד קיומו של עבר משותף, תולדות משותפות על מנת לחבר בני מקום מסוים או מוצא מסוים לאירועים מכוננים סייעו גם הם לביסוס לאום.

4ב. שינויים שיצרה תופעת הלאומיות המודרנית במפת אירופה:

·        קריסת/החלשות אימפריות וותיקות שאיבדו שטחים (האימפריה העות'מאנית, אוסטרו-הונגריה).

·        הקמת מדינות לאום חדשות: איטליה, גרמניה ויוון.

תופעת הלאומיות יצרה שינוי חברתי משמעותי בכך שבמדינות הלאום "הדבק" המחבר בין בני אדם הפך להיות הלאומיות אותה זהות משותפת, שהחליפה במידה רבה את הדת, הנאמנות למלך/לקיסר וכו'. אותה תופעה אפשרה לכלל בני האדם השייכים לאומה להתחבר אליה, תוך צמצום משקל הזהות המעמדית.

5א. הסיבות למתן הצהרת כורש:

מניעיו של כורש למתן ההכרזה הם מורכבים מעֵירוב של תפיסותיו הדתיות המיוחדות של כורש עם מניעים פוליטיים וצבאיים:

לכורש הייתה תפיסה דתית חדשנית שלפיה האלים של העמים הנמצאים תחת שלטונה של האימפריה העצומה שכבש רצו בהצלחתו וסייעו לו בדרכו לשלטון. לפי תפיסתו זו של כורש -  עליו להודות לאלים אלו ע"י השבתם למקומם ושיקום מקדשיהם. בהתאם לכך אִפשר כורש ליהודים כמו לעמים אחרים לבנות מחדש את בית המקדש לאלוהים שלהם בירושלים.
בניגוד לבבלים שנקטו מדיניות של יד קשה -  הריסת מקדשים והגליות, ניהל כורש מדיניות של סובלנות דתית. מטרתה של מדיניות זו הייתה להבטיח את נאמנות העמים באימפריה לשלטונו.    

לכורש היה גם מניע צבאי הקשור לכיבוש מצריים, שהייתה אחת הארצות העשירות והחזקות בעולם העתיק.
א"י היא אזור חיץ בין מצריים לבין האימפריה הפרסית. כורש, שתכננן לכבוש את מצריים,  רצה להבטיח את נאמנותה של האוכלוסייה בא"י, ע"י פיתוח של ישוב יהודי נאמן לשלטונו. הוא קיווה שהיהודים יתמכו בו במסעו ולא ישמשו כגורם עוין ומורד בשעה שהוא וצבאו נמצאים במצריים.

כיצד כתובת הגליל מחזקת את מהימנות ההצהרה?

כתובת הגליל נחשבת לתעודה ההיסטוריה החשובה ביותר ששרדה מימי הורדוס. בכתובת זו נחקק כי כורש נשלח למסע כיבושים ע"י האל מורדוך, האל הבבלי, שסייע לו בניצחון ולפיכך הוא ישקם את המקדשים המקומיים. העובדה כי קיימת כתובת מסוג זה, מעידה על מהימנות של הצהרת כורש שעשויה להיתפס כלא מהימנה בגלל שהיא בתנ"ך – אך העובדה שאפשר להצליב בין שני מסמכים ולזהות בהם דפוס זהה של כורש, מחזק את מהימנות מתן ההצהרה ליהודים.

5ב. הסבר שניים מהאתגרים:

אתגר הקשור לבניית בית המקדש: מצוקה כלכלית – שבי ציון שהגיעו ליהודה מצאו ארץ חרבה ושוממה. הם היו צריכים להקים לעצמם בתים ולהתחיל לעבד את השדות. ההתאקלמות בארץ דרשה מהם מאמץ גדול מאד. קשה היה להם להקדיש את מלוא זמנם ומרצם לבניית בתיהם ובו זמנית לבניית המקדש. נוסף על קושי זה, הוטלו עליהם המיסים כבדים בעקבות המלחמה של הפרסים במצרים.

אפשר גם: משבר מנהיגות: הנביאים חגי וזכריה מספרים על מתח בין ההנהגה הדתית לצאצאי בית דוד. המתח הזה יצר משב מנהיגות ועיכב את בניית בית המקדש. לא הייתה מנהיגות שתוביל את הבנייה.

אתגר הקשור ליחסים עם האוכלוסייה הנכרית: שאלת השותפות בבניית בית קדש (מכאן שבתיאוריה אפשר להציג אתגר זה גם כקשור לבניית בית המקדש) הפרעות מצד צרי יהודה ובנימין – יש המזהים אותם עם השומרונים. השומרונים, שראו עצמם יהודים רצו להשתתף בבניית המקדש ומשום שבקשו לשמור לעצמם עמדת השפעה . שבי ציון דחו אותם בטענה שרק להם ניתן

האישור לבניית הבית. הסיבות לדחייתם קשורות לכך שהם לא ראו בהם יהודים אמתיים, אלא עובדי אליליים  ולא ראו בהם שותפים לתהליך החזרה בתשובה שעברו גולי בבל.

6א. מהי מדיניות השלטון העקיף של הרומאים:

שלטון של רומא על ארץ מסוימת ע"י מינוי של שליט מקומי.

השליט המקומי כפוף לרומא בכמה תחומים עיקריים בהם:

א.    מלך החסות איננו רשאי לנהל מדיניות חוץ עצמאית והוא כפוף אך ורק לדרישות ולאינטרסים של רומא.

ב.     מלך החסות איננו רשאי להפעיל צבא כלפי חוץ ואיננו רשאי לצאת למלחמות על דעת עצמו.

ג.      מלך החסות מחויב לשלם לרומא מסים – המעידים על כפיפותו.

כיצד מדיניות זו שירתה את האינטרסים של רומא:

המדיניות שרתה את האינטרסים של רומא משום שהיא חסכה לרומאים התעסקות עם עמים ואוכלוסיות ששי בעיה לשלוט בהן, משום שיש להן תרבות מיוחדת או דת מיוחדת ושונה. זה אפשר לרומאים לחסוך לעצמם מעורבות בסכסוכים מיותרים ולהשתתף בדיכוי מרידות באזורים שבהם חיו אותם עמים.

בנוסף, מלך החסות שלט באזורי גבול, ומדינתו שימשה בדרך כלל מעין אזור חיץ בין שטחים ששייכים לאימפריה הרומית לבין שטחים שהוחזקו ע"י אויביה. המלך שהיה אחראי לשמור על הביטחון בממלכתו חסך בכך לרומאים את ההתעסקות בשמירה על הגבול וכן, חסך לרומאים הוצאות כספיות גבוהות שהיו עלולות להיגרם בשל שליחת כוח אדם רב לאותם אזורי ספר.

6ב.

פעולה  שעשה הורדוס לחיזוק תמיכת היהודים בשלטונו:
הורדוס שיקם, ובעצם בנה מחדש את בית המקדש. הורדוס בנה מקדש מפואר שכל רואיו התפעלו ממנו והתרשמו מעושרו ויופיו.
מפעלי הניה: הורדוס פתח במפעלי בניה עצומים בארץ דבר שהביא לכך שיהודים רבו הועסקו על ידו מה שגרם לחיסולו של המשבר הכלכלי ובעיות האבטלה שהיו נמת חלקם של היהודים לפני עלייתו של הורדות לשלטון.
בזמנו של הורדוס חלה בארץ פריחה כלכלית.

פעולה של הורדוס לחיזוק תמיכת הרומאים בשלטונו:
הורדוס גילה נאמנות מוחלטת לרומא ולשליטיה המתחלפים. הוא שם את האינטרסים של רומא לפני האינטרסים של היהודים עליהם שלט.
נאמנותו התבטאה בביצוע כל המוטל כליו, תמיכה בכסף ובאנשים כל עת שנדרש עי שליטי האימפריה. הזדהותו עם רומא הייתה כה גדולה שהקיסרים העניקו לו זכויות יתר שלא נתנו למלכי חסות אחרים כמו הזכות  להחזיק צבא ופטור ממיסים בשנים מסוימות.
הורדוס שם פסל של נשר, סימלה של האימפריה הרומית בכניסה לבית המקדש למרות שהייתה זאת פעולה המנוגדת לחלוטין  לאמונותיהם של היהודים והיווה פגיעה ברגשותיהם. פעולה זו היוותה סמל להזדהותו של הורדוס עם רומא ועם סמליה.

7א. הגורמים למתח בין היהודים לנוכרים:
המתח בין היהודים  לנוכרים נסוב תמיד על עניינים דתיים , פוליטיים וחברתיים. 
תמיכת הנציבים הרומים באוכלוסיה הנוכרית והעדפתה על היהודים. בא"י. תמיכת הנציבים באוכלוסיה הנוכרית באה ליידי ביטוי בכך שהנציבים ניהלו את הארץ  מקיסריה עיר מעורבת ולא מירושלים העיר היהודית., העדיפו את האינטרסים של האוכלוסייה הנוכרית אליה היו קרובים מבחינה תרבותית. הנציבים גייסו את הנוכרים לצבאם ולא את היהודים כתוצאה מכך היו חילים אלו מעורבים בפעיליות כנגד האוכלוסיה היהודית  כולל בהכנסת  צלמים לירושלים, הם קיבלו את עמדתם של הנוכרים בסכסוכים  דתיים ובסכסוכים על השליטה בעיר שפרצו בערים המעורבות בין הנוכרים לבין היהודים ופעמים רבות הפעילו כוח רב כנגד יהודים ואף גרמו למותם של יהודים רבים..
לשיא הגיעו הדברים בסכסוך  שפרץ בקיסריה בין היהודים לבין הנוכרים על השליטה בעיר. בסכסוך זה שהחל כסיכסוך דתי והפך לסכסוך פוליטי תמך הנציב הרומי לחלוטין באוכלוסיה הנוכרית למרות שזו הייתה היא שהייתה אחראית לבכסוך. כשניסו היהודים למחות הפעיל הנציב את הצבא כנגדם וטבח באלפים מיהודי העיר.
תמיכה זו הביאה יהודים רבים לחוש שהשלטון הרומי הוא בלתי נסבל ושאי אפשר יותר לקבל את  ההתדרדרות המתמדת במעמדם של היהודים בארצם.

7ב. נימוקי המתנגדים למרד:
א. רומא היא מעצמה חזקה, גדולה ובעלת צבא ענקי ומיומן היכול לנצח בקלות את צבא היהודים. מרד נגד רומא כמהו כהתאבדות . גם אם הש לטון הרומי הוא רע הרי הוא רע הכרחי.
ב. שליטת רומא על העולם והיותה אימפרה כה גדולה וחזקה מבטאת  את רצון האל היא הגיעה למעמדה כי האל העדיף אותה. (מתוך האמונה שהאל הוא אל השולט בהיסטוריה ומכוון את מהלכה).
ג. תבוסה במרד תביא לחורבן המקדש ולכל מה שחשוב לעם היהודי ואסור לסכן את קודש הקודשים במרד חסר סיכוי.

המחלוקות בעם היהודי השפיעו על מהלך המרד ועל תוצאותיו משום שהם סייעו לרומאים והיה להם חלק מכריע בתבוסת היהודים.
היהודים בא"י היו מפולגים בין מתונים וקנאים קיצוניים. היהודים היו עסוקים כמעט מהרגע הראשון בפגיעה אחד בשני. הקנאים פגעו במי שלא תמך בעמדתם ואף עסקו במלחמות בינם לבין עצמם. כתוצאה מכך יכלו הרומאים לטפל במרד ביתר קלות.  המצב היה גרוע כל כך שחורבנה של ירושלים ובית המקדש יוחס לשנאת החינם בין הפלגים בעם היהודים.