טיפים ללמידה

טיפים ללומדים לקראת בחינת הבגרות ובבחינת הבגרות עצמה

טיפים ללמידה לבחינה:

• מחברת היסטוריה, מלאה ומסודרת היא נכס. אל תמתינו לרגע האחרון, ודאו כל שבוע שכל החומר הנלמד נמצא אצלכם במחברת.
• לאורך שנת הלימודים עדיף להשתמש בקלסר ולא במחברת. כך תוכלו להשלים חומר חסר ועדיין לשמור על הסדר ועל הרצף.
• אחת הדרכים היעילות ללמוד למבחן היא סיכום של החומר בראשי פרקים. תחשבו שאתם צריכים להכין שליף למבחן, תלמדו בעזרתו, ותשאירו אותו בבית.
• תכננו את הלמידה מראש, וחלקו את הנושאים במספר הימים שנותרו עד לבחינה. עמדו בלוח הזמנים שקבעתם לעצמכם. ביום האחרון רק מריצים "מרתון" אחרון. תגלו שביום זה נושאים שכבר נלמדו על ידכם קודם לכן, "יושבים" טוב יותר בראש, זה מה שנקרא תהליך של הפנמה. כך תגיעו לבחינה לא רק עם זיכרון מצוין של החומר הנדרש, אלא גם עם הבנה טובה, והדבר יתבטא בתשובותיכם.
• למידה פסיבית פחות יעילה. כשקוראים בלבד, ואפילו חומר מעניין כמו היסטוריה, יש סיכוי טוב שבשלב כלשהו תאבדו ריכוז והמחשבה "תנדוד" למקומות אחרים. לא פעם אנו מוצאים את עצמנו בסוף העמוד, אבל לא זוכרים דבר ממה שקראנו.
• למידה אקטיבית – זאת אומרת למידה שדורשת מאיתנו פעולה פיזית תוך כדי הקריאה. לשם כך קיימות מספר אפשרויות:

1. סכמו את החומר הנלמד.
2. השתמשו במרקרים במספר צבעים. קבעו לעצמכם "קוד ארגוני". לדוגמא: כותרות ראשיות – בצבע צהוב, כותרות משנה – ורוד ותאריכים ושמות – כחול, או: שמו של האירוע ההיסטורי – ירוק, הגורמים לאירוע – צהוב ותוצאותיו – כחול וכן הלאה. תיווכחו לדעת שבזמן הבחינה, צבעים אלו ירצדו לכם לנגד העיניים. זוהי שיטה מצוינת לשמר בזיכרון את הדברים החשובים בטקסט שקראתם.
3. ענו על שאלות רלבנטיות לנושא שאתם לומדים. לענות הכוונה לכתוב, לא רק באופן וירטואלי כתבו תשובות מלאות. בשלב הראשון של הלימוד תוכלו להיעזר גם בספרים ובמחברת, ("זה כן חוכמה") "העבודה" עם החומר לצורך מתן התשובה, היא דרך טובה נוספת לשנן אותו ולא באופן פסיבי.
4. בדקו עם עצמכם מהי צורת הזיכרון הטובה ביותר עבורכם. יש כאלו שחייבים לקרוא, אחרת הם לא זוכרים, יש כאלה שקריאה לא עוזרת להם, רק אם הם שומעים את הטקסט. זהו ההבדל בין זיכרון שמיעתי לזיכרון חזותי. אם הזיכרון השמיעתי שלכם טוב יותר, בקשו ממשהו בבית שיקריא למענכם, חשוב שהקריאה תהיה בקצב בינוני ובהטעמה (אתם יודעים אם טונים משתנים).. אם אין אפשרות כזו קראו בעצמכם ובקול רם. שוב ההפסקות במקומות הנכונים, הקצב וההטעמה חשובים.
5. תרגלו את סוגי השאלות – שאלות מקור ושאלות ידע. שאלות מקור אפשר למצוא בבחינות בגרות משנים קודמות – כאן.

• הפכו את הלמידה לחוויה מהנה, עד כמה שזה אפשרי. בקשו מחבר/ה שיבואו ללמוד אתכם. לא יותר מדי חברים, את המסיבה תשמרו לאחרי המבחן.
• מותר לקחת "פסק זמן" תוך כדי למידה, רק שתזכרו לחזור ממנו. לא תרצו לגלות שחלפו כבר שעתיים מאז שהתחלתם וכמעט שלא הספקתם שום דבר.
• כיצד מסכמים? בדרך כלל המשפט הראשון בכל פסקה הוא משפט המפתח. משפט המפתח מציג את הרעיון המרכזי של הפסקה ומכאן חשיבותו. נסחו אותו במילים שלכם. שאר המשפטים בפסקה "תומכים" במשפט המפתח, כלומר הם : מרחיבים, מנמקים, מפרטים ומסבירים. בדקו את הקשר של כל משפט למשפט המפתח והפכו אותם לסעיפים:

הסיבות הן:

דוגמאות:

התוצאות:

וכן הלאה, זה נראה מסובך בתחילה אך בהמשך זו טכניקה שתסייע לכם ותהפוך לטבע שני.

טיפים לבחינה עצמה:

• כשאתם מקבלים לידיכם את טופס הבחינה, קראו היטב את ההוראות ופעלו לפיהן. בכל שנה תלמידים מאבדים נקודות בגלל אי הבנה של הוראות הבחינה.
• תוך כדי עיון במבחן – כדאי גם למרקר. לסמן את מילות ההוראה – ציין, הצג, הסבר בצבע אחד, שכן לכל מילת הוראה יש משמעות אחרת - וכן את הדבר שאתם מתבקשים להתייחס אליו – סיבות, תוצאות וכו' בצבע אחר (ראו מיד בהמשך במילון מילות ההוראה).
• יש לכם בחירה במבחן? אתם צריכים לבחור על איזו שאלה לענות? קראו היטב את כל האפשרויות לפני שבחרתם. חבל לגלות אחרי הבחינה שפספסתם נושא שאתם שולטים בו היטב.
• כשאתם כותבים תשובה בבחינה – זכרו. מישהו אמור לקרוא את התשובה ולהבין אותה. סדר, מבנה ברור וכתב קריא, יאפשרו למעריך הבחינה לתת לכם את הציון המגיע לכם.
• אל תכתבו בבחינה על מה שלא ביקשו מכם. ענו לעניין. אם ביקשו מכם, למשל, לציין שלוש דוגמאות. ציינו שלוש, לא פחות וגם לא יותר.
• בקטע מקור, השתדלו "לדוג" את מקסימום המידע האפשרי מכל היבט של המקור, וודאי שגם במקורות ויזואליים (תמונה, קריקטורה, מפה וכו').

מילון מילות ההוראה:

ציין: התשובה תיכתב בכותרות, בראשי פרקים בלבד, בלי לפרט, לתאר או להסביר

הצג/הבא: בתשובה יש להביא דברים מובנים וערוכים בסדר הגיוני מבלי להסבירם ומבלי להתעמק.

תאר: בתשובה יש לתאר את המצב או הפעולה או האירוע או התהליך לפי הנדרש בשאלה וכן מה התרחש ומי הגורמים המעורבים בפעולה או באירוע, אך מבלי להסביר סיבות או תוצאות.

הסבר: בתשובה יש להבהיר את העניין המבוקש בשאלה, לפרש את העניין ולהבהיר ולפרש את גורמים השונים שהביאו לתהליך או לפעולה או לאירוע שאותו מבקשים להסביר בשאלה. יש להבהיר תוצאות של תהליך, פעולה או אירוע והשפעתן על קבוצות שונות בחברה, על מעמד המדינה בזירה הבינלאומית או על היחסים הבינלאומיים וכן המשמעות או ההשלכות שלהן. שימו לב! עניין זה רלוונטי מאוד גם לנושא קטעי המקור – בדרישה לקשר בין קטע מקור לחומר עיוני.

למשל: ביחס להסבר מדיניות של מנהיג מסוים בזמן מסוים - יש להבהיר מדוע ננקטה מדיניות מסוימת ע"י מנהיג בתקופה מסוימת (מה רצה להשיג במדיניות שנקט, מה היו השיקולים שהדריכו אותו, ניתוח הסיכויים והסיכונים שלקח על עצמו וכיצד פעל להקטנת הסיכונים והגדלת הסיכויים לביצוע המדיניות שעליה החליט).

השווה: כשיש בשאלה פירוט של תחומי ההשוואה, על התלמיד להתייחס לדומה ולשונה באותם תחומים. כשאין בשאלה פירוט של תחמי ההשוואה, על התלמיד להגדיר בעצמו את תחומי ההשוואה ולהתייחס לדומה ולשונה באותם תחומים שהציע (בכל מקרה אין להציג כל אחד מנושאי ההשוואה בנפרד ולהשאיר לקורא את ההשוואה ואין להסתפק בהצגת ההשוואה בכותרות בלבד).