משה דיין (1915 - 1981)
איש החודש של ערוץ ההיסטוריה- אפריל 2015
החודש תציין מדינת ישראל את יום הזיכרון לחללי צה"ל ואת יום העצמאות. וכך נבחר לאיש החודש אחד מאנשי הביטחון הבולטים בתולדות המדינה - משה דיין, רמטכ"ל ושר הביטחון, מסמלי הניצחון של מבצע קדש ומלחמת ששת הימים, ומסמלי הכישלון של מלחמת יום הכיפורים, כאיש החודש שלנו. משה דיין, בנם של שמואל ודבורה דיין, נולד ב-1915 בדגניה וגדל בנהלל. כבר בגיל 15 הצטרף להגנה ועם החמרת המצב הביטחוני בעת ימי המרד הערבי (1939-1936), הצטרף לפלוגות הלילה שהקים אורד וינגייט, וב-1940 נאסר ע"י הבריטים בגלל פעילותו בארגון "ההגנה" ונידון לעשר שנות מאסר. הוא השתחרר כבר ב-1941 כתוצאה מהנסיבות של מלחמת העולם השנייה באירופה, כש"ההגנה" ושלטונות המנדט חתמו על הסכם שיביא לגיוס אנשי היישוב היהודי לצד הבריטים.
וכך, דיין עמד בראש כוח של "ההגנה" שהשתתפה בפלישת הבריטים לסוריה בזמן מלחמת העולם השנייה. בפעולה זו, איבד דיין את עינו השמאלית, ומכאן הרטייה שחבש הפך לסמלו המסחרי ואף לאחד מסמליה של מדינת ישראל.
בזמן מלחמת העצמאות פיקד על כיבוש לוד ואחר כך הפך למפקד מחוז ירושלים. לאחר המלחמה, המשיך בקריירה הצבאית ושירת במגוון תפקידי פיקוד: אלוף פיקוד דרום, אלוף פיקוד צפון, ראש אגף מודיעין, כשאחריהם הגיע לקודקוד הפיקוד הצה"לי, הרמטכ"ל הרביעי של מדינת ישראל (1958-1953). כרמטכ"ל פיקד דיין על צה"ל בזמן מלחמת סיני (1956).
לאחר שחרורו, הצטרף במהרה לפוליטיקה והיה לחבר כנסת מטעם מפא"י (החל מ-1959) וכן כיהן כשר החקלאות. עם הפילוג במפא"י, חבר דיין לרפ"י (רשימת פועלי ישראל) והיה לחבר כנסת מטעמה (וב-1973 חזר למערך).
ב-1 ביוני 1967, ארבעה ימים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, מינה אותו ראש הממשלה לוי אשכול לתפקיד שר הביטחון. בתפקיד זה, קצר את אחד מהישגיו הגדולים, בניצחונו הגדול של צה"ל במלחמה זו, ניצחון שעיצב מחדש את המזרח התיכון ואת שאלת גבולות מדינת ישראל, ניצחון ששינה את מצב הרוח הלאומי מקצה לקצה, מאיום קיומי לאופוריה.
אופוריה זו הייתה גורם מרכזי לכך שישראל נתפסה לא מוכנה עם פלישת צבאות מצרים וסוריה במלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973, כשדיין עדיין שר הביטחון. דיין ספג ביקורת קשה בגלל מחדלי המלחמה ותדמיתו הציבורית נסדקה. הוא התפטר מתפקידו לאחר פרסום דו"ח ועדת אגרנט (1974) ולחץ של גורמים רבים במערכת הפוליטית אך הוא המשיך לשמש כח"כ מטעם המערך.
ב-1977 הוא מונה במפתיע לשר חוץ בממשלת המהפך של מנחם בגין, כשהוא לוקח עימו את המנדט בו זכתה מפלגתו. כשר חוץ, תרם רבות למו"מ לשלום עם מצרים בשיחות קמפ-דיוויד ב-1977. ב-1980 התפטר מהממשלה ולקראת הבחירות ה-11 לכנסת (יוני 1981) הקים רשימת עצמאית שזכתה בשני מנדטים, אך מחלת הסרטן הכריעה אותו והוא נפטר כעבור כמה חודשים.
דיין נותר שנוי במחלוקת בשל היותו סמל של שתי מלחמות, שאחת הובילה לאופוריה והשנייה לדכדוך לאומי, וכן בגלל "כיפוף" החוק במסגרת חיבתו לארכאולוגיה. גם מעלליו עם המין הנשי וחיי משפחתו עוררו עניין ציבורי רב.
החודש במסגרת שידורי ערוץ ההיסטוריה, תוכלו להתוודע יותר לתפקידו של דיין בתכניות הבאות:
שישה ימים ביוני – שלושה פרקים:
פרק ראשון: פרוץ המשבר: נאצר מאחד את כל העולם הערבי ומכניס את צבאו לסיני. הציבור הישראלי בתחושת סכנה קיומית בעוד שהצבא בתחושת ביטחון מוחלט ולוחץ על המנהיגות האזרחית להשתמש בשעת הכושר כדי לנפץ את הצבא המצרי.
פרק שני: משה דיין ואלופי המטכ"ל משתלטים על תהליך קבלת ההחלטות. נאצר משוכנע בכוחו. ישראל פורצת במלחמה ומשמידה את צבא מצרים. הרדיו המצרי ממשיך לשדר הודעות ניצחון בזמן שצה"ל מתחיל את כיבוש הגדה המערבית וירושלים.
פרק שלישי: צה"ל משחרר את העיר העתיקה, משלים את כיבוש יו"ש, עזה ורמת הגולן ומשמיד את צבא מצרים. ארה"ב וברה"מ על סף מלחמת עולם. ישראל מוצאת את עצמה עם שטח הגדול פי שלושה משטחה המקורי וכמיליון תושבים פלסטיניים.
יום שלישי 21/4 החל מה-23:15, יום רביעי 22/4 החל מ-15:15
1973: יומני מלחמה
חלק א': נשיא מצרים סאדאת, קיבל החלטה היסטורית והסכים להסדר שלום תמורת נסיגה לגבולות 1967. הנהגת ישראל, אפופה בחרדה קיומית לצד תחושת שאננות וכוח בלתי מוגבל, מיאנה להקשיב. בעקבות זאת, שינה סאדאת אסטרטגיה.
חלק ב: עם פרוץ המלחמה, היעד המצרי המקורי הוא הנעת תהליך מדיני. שגיאות מצריות בשדה הקרב סיפקו לישראל הצלחה צבאית. עד מהרה התפתח קרב פוליטי בצמרות שני הצדדים, ששינה את ההיסטוריה הפוליטית של שתי המדינות.
יום שלישי 21/4 החל מ-20:20, יום רביעי 22/4 החל מ-12:20
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה