חודש מאי בהיסטוריה
ערוץ ההיסטוריה מציין מספר אירועים בולטים שחלים בחודש מאי:
יום ירושלים – כ"ח באייר, יום ראשון, 17 במאי
"יום ירושלים", בו מציינת מדינת ישראל מדי שנה את היום בו חוברו להם יחדיו שני חלקיה של עיר הבירה ירושלים, לאחר שחרור העיר העתיקה ומזרח ירושלים במלחמת ששת הימים. לרגע המאורע החשוב, ישדר ערוץ ההיסטוריה את התכניות:
ירושלים עם מרטין גילברט
Jerusalem With Martin Gilbert
ההיסטוריון הבריטי המומחה סר מרטין גילברט (שנפטר ממש לאחרונה, בפברואר 2015), לוקח את הצופים לסיור מקיף בירושלים. באמצעות שימוש בצילומים מן האוויר ומודלים ויזואליים מפורטים, גילברט ממחיש כיצד גדלה והתפתחה עיר הקודש בימי התנ"ך. כמו כן, גילברט משרטט את דיוקנם של דמויות מפתח תנ"כיות שמילאו תפקיד מפתח בהיסטוריה של ירושלים, בוחן את עליית התנועה הציונית והתנועה האסלאמית ויחסי הגומלין שלהם עם ירושלים, דן ביחסים בין מדינת ישראל למדינות ערב וחושף תגליות ארכאולוגיות חשובות.
ירושלים עם מרטין גילברט – יום ראשון, 17 במאי בשעות 13:00 ו-18:50
כבר לא ירושלמי
יהורם גאון, יוצר הסרט והאיש שמזוהה יותר מכל עם העיר ירושלים, יוצא למסע אחר ירושלים השאיר מאחור, עיר שיש בה הרבה סימנים ויותר מידי צלקות.
הסרט מציג את נופי ירושלים, ומביא את דבריהם של מספר מתושביה המוכרים פחות או יותר לצד דעתם של מומחים בתחום השינויים העוברים עליה בעשרות השנים האחרונות. למעשה, הכוונה היא לומר שירושלים היא כל כך בלתי-אפשרית, עד כי קשה להיות בה יציב ותושב של קבע – אלא אם כן אתה ערבי או יהודי-חרדי, אם אתה חילוני – נגזר עליך בתוקף זהותך ועיסוקיך להעתיק ממנה את מרכז מגוריך.
כבר לא ירושלמי - יום ראשון, 17 במאי בשעות 11:50
15 שנה ליציאת צה"ל מלבנון ב-24/5/2000
מבוזבזים - תעודה
סרט תיעודי רב-עוצמה, המתאר את שיגרת יומם המפחידה של חיילי מוצב הבופור שבדרום לבנון. במרכז הסרט שביימה היוצרת המוערכת נורית קידר, עדויות של חיילים ששירתו במוצב בחצי השנה שקדמה לנסיגה מלבנון, במאי 2000. מהסיפורים שהם מגוללים, מתקבלת תמונה מצמררת המורכבת מחוויות החיילים בשדה הקרב.
הסרט "מבוזבזים" צולם בשנת 2006 על סט סרט הקולנוע העלילתי "הבופור", אך במקום שחקנים הוא מלווה את הגיבורים האמיתיים של ההר. "התחושה שקיבלתי היא שהם באמת לא מבינים מה עשינו שם, שהם ישבו במוצב כמו בשר תותחים, ברווזים במטווח שמחכים לסוף" הסט, שמוקם בקלעת נמרוד, נבנה על-פי עדויות של חיילים וצילומים שהביאו אתם ממוצב הבופור. באופן מפתיע המפגש הראשון של קידר עם הלוחמים התקיים על הסט. המצלמה עמדה נטועה במקומה, ללא תזוזה, התמקדה בפניהם של הדוברים וקלטה את סיפוריהם, את הקושי שלהם לדבר על החוויות שעברו עליהם כמה שנים לפני כן, ואת התגובה הרגשית הקשה שהעלאת הזיכרונות גרמה להם.
מבוזבזים - יום שישי, 22 במאי בשעה 21:15, שידורים נוספים למחרת בשעה 20:05, ויום ראשון ב-23:00
31 במאי - יום בינלאומי ללא עישון
מכור לסם: מריחואנה
Hooked: Illegal Drugs: Marijuana
הספיישל בוחן את העליה הדרמטית בפופולריות השימוש בסם המריחואנה בחברה המודרנית. למריחואנה, סוג של צמח ממשפחת הקנאביים (Cannabis sativa), היו שימושים רבים מאז ומעולם: כחומר גלם שהיווה מרכיב ייצור סיבים, בדים, בגדים, נייר ו...סם פסיכואקטיבי. סגולותיו הרפואיות תועדו לראשונה לפני 4,000 שנה בסין העתיקה.
בארה"ב, ההתפתחות והשגשוג של המריחואנה כרוכים בכמה תמורות תרבותיות היסטוריות חשובות: דמדומי ימי "חוק היובש" בחלק הראשון של המאה ה-20, פריחת מוזיקת הג'אז, סצינת משוררי ה"ביט" הבוהמיינים, ומהפכת "תרבות הנגד" של שנות השישים הסוערות.
סרטי ארכיון נדירים משנות השלושים מציגים את מנהל הסוכנות הפדרלית למלחמה במריחואנה, הארי אנסלינג'ר, ורשת עיתוני איל התקשורת וויליאם רנדולף הרסט, "מפציצים" את דעת הקהל בסיפורים אודות התקפי זעם אלימים שפוקדים את מעשני הסם. אך מחקרים ובדיקות רפואיות עצמאיות שנערכו באותו זמן על הסם, הוכיחו כי יש לו השפעה משכרת, אבל בשום אופן לא אלימה. חרף זאת, ב-1937 הועברה בארה"ב תקנה שהפכה את המריחואנה ללא-חוקית הלכה למעשה. יתר על כן, ב-1970 אושרת התקנה שהגדירה את המריחואנה כסם בעל פוטנציאל לתלותיות והתמכרות, ללא שום תועלות רפואיות.
אבל בימינו התמונה שונה לחלוטין - יותר יותר מדינות בארה"ב בפרט ובעולם בכלל מאשרות את השימוש בסם לצרכים רפואיים, ובכמה מדינות אף מותר כעת השימוש בו לצרכים אישיים (לאו דווקא רפואיים..)
האם בסופו של דבר תהפוך המריחואנה לחוקית לחלוטין בעולם עוול? על רקע השימוש ההולך וגובר בסם, הוויכוח בין המצדדים למתנגדים ללגאליזציה שלו - לוהט מתמיד.
מכור לסם: מריחואנה – יום ראשון, 31 במאי בשעה 20:40 ו-00:50
1 במאי - חג הפועלים
ההשתלטות
The Take
הבמאים והעיתונאים הדוקו-אקטיביסטים אבי לואיס ונעמי קליין, יוצרי התעודה החברתית המרתקת "ההשתלטות", מגישים בסרט מניספט כלכלי חדש ורדיקלי למאה ה-21.
המקום: פרברי בואנוס איירס, ארגנטינה. השנה: 2003. כ-30 עובדים מובטלים נכנסים אל מפעל יצור חלקי הרכב ("פורחה סן מרטין") בו נהגו לעבוד, עד ששערי המפעל נסגרו על-ידי ההנהלה. בידי הפועלים - מזרני שינה בלבד. הם מסרבים לעזוב; כל רצונם הוא להפעיל מחדש את מכונות העבודה חסרות השימוש. כשהם חמושים באמונתם בעקרונות הדמוקרטיה, יוצאים העובדים למאבק במעבידיהם לשעבר, ובמערכת החברתית כולה, בכדי לראות את המפעל שלהם נפתח מחדש לעבודה.
המשבר הכלכלי החריף שפקד את ארגנטינה ב-2001 הוביל לבריחת ההון מהמדינה ולסגירת מספר רב של מפעלים. רבים מבני המעמד הבינוני מצאו עצמם ללא פרנסה. אבי לואיס ונעמי קליין מפגישים אותנו עם העובדים של כמה מפעלים הלוקחים את גורלם בידם. הסיסמא: "להשתלט, להתנגד, ליַצֵר". המשמעות, כפי שאנו לומדים מסיפורו של הפועל פרדי אספינוזה, היא ויתור על פיצויי הפיטורין בתמורה לקבלת חזקה על המפעל וציודו, הקמת קואופרטיב של פועלים והשבת קווי הייצור לעבודה. ברקע נערכות הבחירות לנשיאות. קרלוס מֶנֶם, ארכיטקט הקריסה הכלכלית, שהתמודד מחדש לנשיאות, נחשב למועמד מוביל (אך הוא דווקא הפסיד בהן); בין לבין, צריכים היזמים להגיע להסכמות עם הרשויות שבכל רגע עלולות להביא לסגירת המפעל.
שמונה חודשים ארכו צילומי "ההשתלטות", כשחלק מצילומיו בוצעו בידי אקטיביסטים שנרתמו למשימה מתוך להט אידיאולוגי במסגרת המלחמה ב"פירות הבאושים של הקפיטליזם והגלובליזציה".
ההשתלטות - יום שישי, 1 במאי בשעה 18:55
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה