11/1/2015
שיעור
היסטוריה מס'
11
נושא:
מדינות
דמוקרטיות שעמדו במבחן שנות ה-20
(חט"ב)
שם
התכנית:
העיר
החשאית של אל קפונה
ברוכים
הבאים לאימפריית הפשע שהקים המאפיונר אל
קפונה בעיר שיקגו.
עלייתו
של אל קפונה לצמרת עולם הפשע סימלה את
שנות העשרים הנודעות לשמצה באלימות
ובשחיתות ששררו בהן,
תוצאה
של משבר כלכלי וחוק היובש.
קפונה
וחבריו הציפו את "עיר
הרוחות"
באלכוהול,
שיחדו
פקידי ממשל וחיסלו זה את זה ללא רחם.
נצא
למסע המשחזר את ימי שיקגו העליזים.
נושא:
צעדי
המשטר בתחום מדיניות הפנים עד 1939
(תיכון)
שם
התכנית:
ליל
הסכינים הארוכות
אירוע
טרור נאצי פנים מפלגתי שזכה לכינוי המצמרר
"ליל
הסכינים הארוכות".
ב-30.6.1934,
הורה
היטלר לערוך מבצע טיהור קטלני בקרב בכירי
המיליציה הצבאית ה-SA,
ובראשם
מפקדו,
ארנסט
רהם,
עקב
חששו מעליית כוחם על חשבון הצבא הגרמני.
בעקבות
אירועי "ליל
הסכינים הארוכות"
ארגון
ה-SA
דעך
וכוכבו של ארגון ה-SS
דרך.
היה
זה אחד מהצעדים המרכזיים שסייעו להיטלר
לבסס את שלטונו הדיקטטורי בגרמניה.
יש
לזכור,
היטלר
והמפלגה הנאצית תפסו את השלטון בגרמניה
ב-30
בינואר
1933
על
רקע של משבר כלכלי וחוסר יציבות חברתי
ומונה על ידי הנשיא הינדנבורג כמעין שסתום
ללחצים אלה.
להיטלר
היו כמובן תכניות אחרות והוא נאחז בהזדמנות
ההיסטורית שנקרתה בדרכו ופתח בשורת מהלכים
שסייעו לבסס את הנאציזם בגרמניה.
היטלר
היה מודע לכך שיזדקק לתמיכה של שני גורמים
משמעותיים בחברה הגרמנית כדי לממש את
תכניותיו – הצבא והתעשיינים.
לשם
התקרבות לגורמים אלה ולביסוס כוחו,
בחר
ל הקריב את חבריו בארגון ה-SA
(פלוגות
הסער),
אותו
ארגון מיליטריסטי בראשות ארנסט רהם שתמך
בהיטלר מראשית הדרך והיווה זרוע להטלת
טרור בקרב יריבי המפלגה.
לאחר
שתפס היטלר את השלטון,
ביקשו
אנשי ה-SA
לקבל
את גמולם ובאו בדרישות לחזק את הפן
הסוציאליסטי של המפלגה ולשלב את יחידות
ה-SA
בוורמאכט
(הצבא
הגרמני)
בדרך
להשתלטות מלאה עליו.
היטלר
היה מעוניין להשיג את תמיכת התעשיינים,
שהתנגדו
לתיקונים הסוציאליים של ה-SA,
ומפקדי
הוורמאכט,
שלא
התלהבו בלשון המעטה משילוב אנשי ה-SA
ביחידותיהם.
בנוסף,
הוא
ראה בדרישות ה-SA
איום
על שלטונו ולפיכך החליט בפעולה אחת להשיג
את שתי המטרות – גם את תמיכת מוקדי הכוח
(התעשיינים
והצבא)
וגם
את חיסול האיום שהציב ה-SA.
לפיכך,
הורה
היטלר לאנשי ה-SS
לחסל
את צמרת ה-SA.
אנשי
ה-SS
ששאפו
לחזק את מעמדם ביצעו את הפעולה בליל
ה-30/6/1934
וטבחו
בכ-1000
איש,
ביניהם
גם לא נאצים השנואים על היטלר,
כמו
הקאנצלר שקדם לו,
קורט
פון שלייכר.
פעולה
זו סייעה להיטלר להשיג את תמיכת הצבא
למינויו כנשיא,
שהיה
מוגדר ע"פ
החוקה כמפקד העליון של הצבא.
וכך,
לאחר
מותו של הינדנבורג באוגוסט 1934,
מיזג
היטלר את משרות הקאנצלר והנשיא והחזיק
בתואר "פיהרר",
רייכסקאנצלר
וראש הצבא (כשחיילי
הוורמאכט נשבעו לו אישית).
צעד
זה הבהיר שהשלטון הנאצי לא בוחל בשום
אמצעי של טרור לחזק את כוחו,
גם
אם יש לחסל מי שהיו בעלי ברית נאמנים.
בריכוז
סמכויות הקאנצלר והנשיא יחד הבטיח היטלר
את עליונותו כמנהיג אחד עליון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה