25/1/2015
שיעור
היסטוריה מס'
13
נושא:
שלבים
בביצוע הפתרון הסופי (והעשרה
לנושא הלוחמה היהודית)
(תיכון)
שם
התכנית:
סוביבור
תכנית
זאת עוסקת באחד השלבים בפתרון הסופי
ובניסיון ההתנגדות של יהודי מחנה זה
שמרדו.
ב-1979,
בזמן
צילומי "שואה",
ראיין
קלוד לנצמן את יהודה לרנר,
שהיה
אחת הדמויות הפעילות במרד שפרץ בגטו
סוביבור,
ב-14
באוקטובר
1943,
ושם
קץ להשמדה באותו מחנה.
לנצמן
סבר שיהודה לרנר וסיפור המרד ראויים לסרט
בפני עצמם,
וכך,
כמעט
20
שנה
אחרי "שואה",
הוא
יוצר את "סוביבור".
לרנר
סיפר כיצד נלקח בגיל 16
מגטו
וורשה ונשלח למחנה הראשון שלו,
כיצד
נשלח לשמונה מחנות שונים במשך ששה חודשים,
וכל
פעם שיחק לו המזל והוא נבחר לעבודה ונשאר
בחיים.
ברכבת
לסוביבור כבר הוזהרו לרנר וחבריו שאיש
לא שורד את המחנה,
אבל
סרבו להאמין.
הוא
מספר על קצין סובייטי בשם אלכסנדר פצ'רסקי,
שארגן
את המרד.
ב-14
באוקטובר
1943,
הצטיידו
האסירים בגרזנים והתפזרו זוגות זוגות
בסדנאות המחנה.
בתירוצים
שונים הצליחו לפתות את כל 16
השומרים
הגרמנים לסדנאות בשעה ארבע בדיוק,
ואז
החלה ההתקוממות.
כ-260,000
יהודים
הושמדו בסוביבור,
מאז
הוקם המחנה בקיץ 1942.
למעלה
מ-300
אסירים
התמרדו והביאו לסגירתו.
כמה
עשרות הצליחו להימלט ושרדו את המלחמה.
קלוד
לנצמן נולד בפריס ב-1925.
במהלך
מלחמת העולם השניה שירת במחתרת הצרפתית
וזכה לעיטורים רבים.
אחרי
המלחמה עבד כעיתונאי ב"זמנים
מודרנים"
של
סארטר,
והפך
לקולנוען ב-1970.
לנצמן,
שסרטו
התעודי "שואה",
עליו
עבד 11
שנים,
הפך
אבן דרך בנושא,
מתנגד
בתוקף לסרטים עלילתיים שעוסקים בשואה,
ובמיוחד
יצאה חמתו על "רשימת
שינדלר"
של
שפילברג.
ב"סוביבור",
עונה
לנצמן על שתי שאלות מרכזיות הקשורות
לשואה:
היו
יהודים שכן ידעו מה צפוי להם,
והיו
יהודים שלא צעדו אל מותם ללא מאבק.
מתוך
הראיונות עם לרנר עולה סיפור ש"אינו
לחלוטין חסר תקווה ומלמד פרק באנושיות",
אומר
לנצמן,
"הגיבור
הצעיר מכניע בסופו של דבר את המפלצת."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה