היסטוריה מוגבר - מבחן מתכונת לדוגמה ע"פ מיקוד קיץ 2013: תולדות ארה"ב ותולדות יפן

באדיבות הגימנסיה העברית הרצליה

בחינת מתכונת במגמת היסטוריה מוגבר – שכבת י"ב

30.05.2013

שם וכיתה:___________________________

הנחיות:

1.      בבחינה שני נושאים (לכל נושא 50 נק'). בכל נושא שני פרקים ועליך לענות על שתי שאלות: שאלה אחת מפרק ראשון – 35 נק', שאלה אחת מפרק שני – 15 נק'. סה"כ 4 תשובות.

2.      משך הבחינה: שעתיים וחצי. מי שיש בידו אישור מהיועצת על תוספת זמן יקבל 38 דקות נוספות.

3.      יש להקפיד על כתב יד ברור ועל ניסוח תקין.

4.      אף על פי שהבחינה מנוסחת בלשון זכר, הבחינה מכוונת לנבחנות ולנבחנים כאחד.

5.      חומר עזר מותר בשימוש: אין

מעבר לתשובון  - כאן

נושא 6: תולדות ארה"ב (50 נקודות)

פרק ראשון: ענה על אחת מהשאלות 2-1 (כל שאלה 35 נק')

היסטוריה א': תשובון ומחוון לבחינת מתכונת ע"פ מיקוד קיץ 2013

התשובון הועלה באדיבות הגימנסיה העברית הרצליה

תשובון ומחוון לבחינת מתכונת בהיסטוריה א תשע"ג 2013
קיימות תשובות אפשריות נוספות
חלק ראשון- הלאומיות בישראל ובעמים
פרק ראשון קטעי מקור

מעבר לשאלון - לחץ כאן

1. לאומיות

א. ציין את הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות והסבר שניים מהם. 

1. המהפכה התעשייתית והתופעות המתלוות אליה עיור, אובדן זהות ותחושת ניכור.

2. המודרניזציה.

3. תנועת ההשכלה.

1.  המהפכה התעשייתית: השפעת המהפכה התעשייתית על הלאומיות. 

הלאומיות היא תוצאה ישירה של המהפכה התעשייתית והמודרניזציה. 

כיצד באה עובדה זו לידי ביטוי?

א. אנשים החלו מחפשים לעצמם זהות חדשה, גורם מאחד (תחושת ניכור). 

המהפכה התעשייתית גרמה לכך שמיליונים החלו עוברים לגור בעיר. הקשרים החברתיים והדתיים של הקהילה הכפרית נותקו. האדם מצא את עצמו זר ומנוכר — פרצוף אחד בתוך המון שאין לו שם. רבים חדלו ללכת לכנסיה ותהליך החילון הואץ.

בדיוק למקום הזה חדרה הלאומיות. האידיאולוגיה הלאומית החלה ממלאת תפקיד מאחד בין בני אדם שלא הייתה ביניהם קִירבה רבה לפני כן.  אנשים החלו מזדהים עם המדינה הלאומית וסמליה(הדגל ההמנון וכו') נוצרה תחושה של קירבה שיש בין האנשים המשתייכים לאותו לאום ותחושת הזדהות עם התרבות, ההיסטוריה של הלאום וכו'.

הלאומיות יצרה הרגשת אחדות בין בעל המפעל לבין הפועל שלו. בהזדהות עם רעיונות הלאומיות יכלו שני אנשים הבאים משכבות סוציו אקונומיות שונות לגמרי, לחוש שיש להם זהות משותפת ואינטרסים משותפים.

 חילון: (זהו סעיף העומד בפני עצמו)  מסגרות העולם הישן, הכפרי והקהילתי, היו לדת ולטקסיה היה חלק מרכזי בבניית הזהות וההזדהות של בני הקהילה. המוסדות הדתיים מילאו פונקציות דתיות וחילוניות (בתי ספר שירותי רפואה ) מיום הולדתו   של האדם ועד יום מותו. 

כל זאת נשבר עם המהפכה התעשייתית והעיור. תחושת הניכור בעיר הגדולה גרמה למשבר עמוק בכוחה ובהשפעתה של הדת ושל המוסדות הדתיים. חלה צניחה במספר האנשים שפקדו את הכנסיות בערים. 

החילון הביא רבים לחפש להם סמלי הזדהות חדשים שיחליפו את אלו הדתיים. רבים ניסו לבנות להם עולם משמעויות חדש. הלאומיות החלה מחליפה את הדת כסמל לזהות ולהשתייכות. מעתה היו כולם שייכים לקהילה אחת, הלאום.

(לפי תוכנית הלימודים המושג חילון משמעו שבירת המונופול של הדת ומוסדותיה ולא נטישת האמונה)

היסטוריה א': בחינת מתכונת ע"פ מיקוד קיץ 2013

הבחינה הועלתה באדיבות הגימנסיה העברית הרצליה 

לתשובון - לחץ כאן

הגימנסיה העברית "הרצליה".                               סוג הבחינה: מתכונת לבגרות בהיסטוריה.

                                                     מועד הבחינה: קיץ תשע"ג, 2013

 ה י ס ט ו ר י ה

(לימודי חובה – חלק א')

יחידת לימוד אחת

  הוראות לנבחן   

א.     משך הבחינה: שעתיים. לזכאים תינתן תוספת זמן של חצי שעה.

ב.     מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני חלקים:

חלק ראשון – לאומיות בישראל ובעמים: חובה. (60 נק'. 30 נק' X 2) 

חלק שני – ממדינת מקדש לעם הספר

 או     ערים וקהילות בימי הביניים. (40 נק'. 20 נק' X 2)     

                                                                                סה"כ – 100 נקודות.

ג.       חומר עזר מותר לשימוש: אין.

ד.      הוראות מיוחדות: על שאלות שיש בהן קטע מקור אין להשיב באמצעות העתקה של משפטים מהקטע.

         ענה על השאלות, על פי ההנחיות ועל פי מה שלמדת.

  קרא את השאלות בעיון, וענה אך ורק על מה שנשאלת.

לוח השידורים - היסטוריה א' ומוגבר

היסטוריה מוגבר - תולדות יפן המודרנית: סיכום מלא ע"פ מיקוד קיץ תשע"ג

הגימנסיה העברית הרצליה: סיכום נושא תולדות יפן

מהדורה המותאמת למיקוד קיץ 2013/ערך איתמר לוי

המיקוד/תוכן עניינים (העמודים בסוגריים מפנים לספר "יפן המודרנית" של בן עמי שילוני):

1. היבטים נבחרים בצמיחתה של יפן המודרנית

א.      עיצוב המשטר הקיסרי ביפן. (עמ' 43 – 53, 112-103)

ב.      ביטויי התמערבות ומודרניזציה בצבא, בחינוך, בתעשייה ובדת. (עמ' 74-53, 90-78)

3. משטר, כלכלה, חברה ומדיניות חוץ בשנות ה-2

א.      תהליכי דמוקרטיזציה ביפן בממשלי הארה וקאטו. (עמ' 169-167, 173-171)

ב.      התפתחותה הכלכלית והבעיות החברתיות של יפן בשנות ה-20. (עמ' 174-173)

5. יפן במלחמת העולם השנייה

א.      המתקפה היפנית בפרל הרבור ב-1941 – מטרותיה, תוצאותיה והשפעותיה. (עמ' 224-222)

ב.      ההישגים הצבאיים והטריטוריאליים של יפן במלחמה. (עמ' 224-223)

ג.       "הסדר החדש" היפני במזרח בזמן המלחמה – התפיסה והניסיון לממשה.(עמ' 230-224)

ד.      שלבים מרכזיים בקריסתה של יפן במלחמה עד כניעתה. (עמ' 238-230)

6. הקמתה של יפן חדשה – מממשל כיבוש צבאי למדינה עצמאית דמוקרטית

א.      דרכי הפעולה של ממשל הכיבוש הצבאי האמריקני ביפן. (עמ' 243-241)

ב.      דה-מיליטריזציה, כינון דמוקרטיה ורפורמות בחינוך ובכלכלה. (עמ' 253-244)

ג.       סיום הכיבוש האמריקני בעידן של תחילת המלחמה הקרה. (עמ' 256-253)

8. הזינוק הכלכלי של יפן ברבע האחרון של המאה ה-20

א.      ההכוונה הממשלתית של המשק היפני והסדרת יחסי העבודה (עמ' 276-271)

ב.      ההתפתחות התעשייתית והתחרות עם ארה"ב. (עמ' 279-276, 286-283)

ג.       התוצאות וההשפעות החברתיות של הזינוק הכלכלי. (עמ' 301-287)

ד.      השפל הכלכלי בשלהי המאה ה-20. (עמ' 325-323)

ה.     היחסים בין יפן ובין סין ושתי הקוריאות. (עמ' 320-318)

ו.        שאיפת יפן למעמד בינ"ל גבוה יותר. (עמ' 323-320)

 הערה:

כל שימוש בחוברת הנ"ל באחריות המשתמש בלבד, ואין העורך אחראי לשגיאות שעשויות להופיע בסיכום זה. נשמח כמובן לקבל הערות ותיקונים. באיחולי הצלחה בבחינה ולמידה פורייה. 

הסיכומים מתבססים בעיקר על ספרו של בן עמי שילוני - תולדות יפן המודרנית והוא הספר המחייב למבחן.

היסטוריה מוגבר - תולדות ארה"ב: סיכום ע"פ מיקוד קיץ תשע"ג

 סיכום נושא תולדות ארה"ב – הגימנסיה העברית הרצליה

מהדורה המותאמת למיקוד קיץ 2013/ערך איתמר לוי

 ספר הלימוד המחייב: תולדות ארה"ב/יונינה פלורסהיים

 המיקוד/תוכן עניינים:

1. הקמת ארה"ב  — צמיחת האומה האמריקנית ועיצובה: 

א. הסיבות להגירה לאמריקה הצפונית, מאפייני מהגרים, מושבות הצפון, המרכז והדרום ומאפייניהן.

ב. תהליכי אמריקניזציה שעברו על המהגרים בארה"ב — כור ההיתוך, טמיעה ופלורליזם תרבותי.

ג. תפיסת הספר ועיצוב החברה האמריקנית על־פי פ"ד טרנר, והביקורת כלפיה.

2. עקרונות היסוד של הדמוקרטיה האמריקנית ומבנה המשטר:

א. הכרזת העצמאות והחוקה האמריקנית. (עמ' 10)

ב. מוסדות השלטון הפדרלי ודרכי פעולתם בהתאם לחוקה.

4. הדמוקרטיה האמריקנית במבחן הזמן — משברים ודרכי התמודדות:

א. גורמי יסוד למלחמת האזרחים ודרכי השיקום החוקתיות, הכלכליות והחברתיות.

ב. תופעת המקרתיזם: גורמיה, ביטוייה והשפעותיה על החברה האמריקנית.

ג. מאבק השחורים למען שוויון זכויות במאה ה־20.

5. הקפיטליזם האמריקני מסוף המאה ה־19:

א. מאפייני הקפיטליזם, גילוייו והשלכותיו הכלכליות, החברתיות והפוליטיות משלהי המאה ה־19 עד מלחמת העולם הראשונה; התנועה הפרוגרסיבית ותיקוניה.

6. מדיניות החוץ של ארה"ב עד תום מלחמת העולם השנייה:

א. התפיסה הבדלנית על פי תפיסותיהם של ג' וושינגטון וג' מונרו.

ב. האימפריאליזם האמריקני בשלהי המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20: גורמים וגילויים מרכזיים.

ג. מבדלנות למעורבות: גורמי ההצטרפות של ארה"ב למלחמת העולם הראשונה, חזון ההסדר העולמי החדש של ווילסון בוועידת השלום בפריז. 


הערה:

כל שימוש בחוברת הנ"ל באחריות המשתמש בלבד, ואין העורך אחראי לשגיאות שעשויות להופיע בסיכום זה. נשמח כמובן לקבל הערות ותיקונים. באיחולי הצלחה בבחינה ולמידה פורייה. 

הסיכומים מתבססים בעיקר על ספרה של יונינה פלורסהיים - תולדות ארה"ב והוא הספר המחייב למבחן.

תשובון בגרות קיץ 2011 – ערוץ ההיסטוריה

תשובון בגרות קיץ 2011 – ערוץ ההיסטוריה

חובר ע"י איתמר לוי, ב-21 ביוני. הועלה בשעה 12:00

1א.

תורת הגזע: הרעיונות המרכזיים של תורת הגזע נפוצו כבר במחצית השנייה של המאה ה-19 והיא נחשבה, כביכול, תורה מדעית המתבססת על תורת הדרוויניזם (כלומר, עיוות של תורה זו). הנאצים העמידו את תורת הגזע במרכז השקפת עולמם: לגזע הם ייחסו תפקיד מרכזי בתהליכים ההיסטוריים, ואת ההיסטוריה הם ראו כתולדות מלחמת הישרדות ומאבק על שליטה בין הגזעים השונים.

תורת הגזע ממיינת את כל בני האדם לקבוצות גזע שונות, ולכל קבוצת גזע יוחסו תכונות קבועות, בלתי ניתנות לשינוי, העוברות בתורשה מדור לדור. החלוקה בין הגזעים היא הירארכית: גזעים יוצרי תרבות (כמו הגזע הארי), נושאי תרבות והורסי תרבות (כמו הגזע השמי).

הגזע הארי, שאליו משתייך העם הגרמני ועמים צפון-אירופאים נוספים, הוא הגזע העליון, שמכלול תכונותיו הטובות הועיד אותו להיות "גזע האדונים" הראוי לשלוט בעולם. גזעים נחותים יותר, כמו הסלאבים, נועדו לשרת את הגזע הארי אילו נגד הגזעים הנחותים (היהודים), המאיימים על טוהר הגזע הארי יש להכריז מלחמת חורמה.

הגזע הארי חייב לשמור על חוזקו וחיוניותו כי רק כך הוא יוכל למלא את ייעודו כשליט העולם, ולתקן את כל העיוותים, שנוצרו במהלך השנים ולבנות סדר עולמי חדש על בסיס תורת הגזע. לפיכך, חייב הגזע הארי העליון לשמור על טוהר דמו. אסור, שדם ארי יתמזג עם גזעים נחותים יותר (כלומר אסור שיתקיימו נישואי תערובת) ובמיוחד לא עם דם שמי. הדבר עלול להביא לניוון הגזע הארי.

האנטישמיות בגלגולה הנאצי: האנטישמיות היא מרכיב מרכזי באידיאולוגיה הנאצית ומרכיב חשוב בתורת הגזע. כמו תורת הגזע, גם האנטישמיות לא הומצאה ע"י הנאצים אך הנאצים הקצינו את הטיעונים והדימויים האנטישמיים והפכו את היהודים, בני הגזע השמי, למקור כל הרוע בעולם, לשטן, לחיידק המאיים על האנושות כולה. הגזע השמי הוצג כניגוד המוחלט של הגזע הארי, שבמזימותיו חותר להשתלט על העולם. תפקידו של הגזע הארי להלחם בגזע השמי הנחות ובכך להציל את האנושות כולה. תכונות הגזע ההרסניות טבועות ביהודים והן עוברות בתורשה והן בלתי ניתנות לשינוי.

ייחודה של האנטישמיות בגלגולה הנאצי בא לידי ביטוי במרכזיות ובטוטאליות שלה וכבסיס לבניית סדר עולם חדש. עם תפיסת השלטון ע"י הנאצים ב-1933, הפכה תורת הגזע לאידיאולוגיה הרשמית של המדינה ובפעם הראשונה, השתמשה מדינה מודרנית בכל האמצעים לממש אידיאולוגיה גזענית זו – בגרמניה תחילה ואח"כ בכל מקום שהרייך השלישי כבש.

ע"פ הקטע ניתן לראות שדימוי היהודי כמקור הרוע וכחיידק המאיים על העולם, ע"פ האנטישמיות בגלגולה הנאצי בא לידי ביטוי בקטע בכך שיהודי מוצג כאספסוף המפיץ מחלות ושאין לרחם עליו כיון שהרגשות שלהם שונים לגמרי מאילו של הגרמנים, דבר המבטא גם תורת הגזע שעל-פיו הגרמנים עליונים ויוצרי תרבות ואילו היהודים נחותים, כך גם, ע"פ הקטע מבחינה רגשית.

תשובון היסטוריה א - קיץ 2011

חלק 1- לאומיות

פרק ראשון - קטעי מקור

1. הלאומיות המודרנית:

א. הטיעונים שמעלה המורה כדי לשכנע את תלמידיו לשלב את התלמיד החדש בכיתה:

התלמיד נולד במחוז רב תהילה שממנו יצאו איטלקים מפורסמים ושממנו באים עובדים חורצים וחיילים אמיצים, המוכנים לשרת את המולדת. כלומר, המורה מציג את הפטריוטיות של המחוז, ומקשר זאת לסיבת קבלת התלמיד.

בגלל שקלבריה הייתה משועבדת במשך דורות לשליטים זרים, עתה במסגרת האיחוד, התלמידים צריכים להראות לו שהוא בעצם נמצא בין אחים/בין איטלקים. כלומר הוא מציב את הלאומיות המשותפת והמאוחדת מעל לזהויות המקומיות.

הקרבן ההיסטורי. בכלל כדי לאפשר מצב שבו תלמיד מקלבריה יוכל להרגיש בן בית בטורינו, הרי שהאיטלקים נאלצו להילחם מלחמות עקובות מדם במשך 50 שנה.

איום. המורה מאיים שמי שיפגע בנער או יעליב אותו, הרי שהוא לא ראוי להביט בדגל העתידי. כלומר, תלמיד שברמה האישית יעליב את הילד כאילו העליב את איטליה כולה.

ב. שלושה מאפייני לאומיות:

מטרת המאבק הלאומי: במאה ה-19 נאבקו העמים למען שחרור משלטון זר והשגת עצמאות כמו למשל היוונים, או למען איחוד לאומי: איחוד של כמה מדינות שבהן חי הלאום למדינה אחת גדולה, כמו גרמניה. מאבקים אלה כללו שימוש באמצעים צבאיים ובאמצעים מדיניים. המאפיין בא לידי ביטוי בקטע כאשר המורה מזכיר שבמשך דורות היה מחוז קלבריה משועבד לשליטים זרים, וגם את העובדה שבני איטליה נאלצו להילחם בקרובת רבים עקובים מדם במשך 50 שנה, שבהם נהרגו 50,000 איטלקים. כלומר, בטיעון זה, מציג המורה את מטרת המאבק הלאומי הן לשחרור משלטון זר והן לאיחוד לאומי.

פיתוח זהות לאומית ותודעה לאומית: מנהיגי התנועות הלאומיות הדגישו את המשותף לכל בני הלאום ואת הייחודי, שמבדיל את בני הלאום מלאומים אחרים. הדבר נעשה על מנת להגביר את תחושת השייכות ללאום ואת המסירות למולדת. על מנת לגבש את בני הלאום פותחה תרבות לאומית. המנהיגים טיפחו את הקשר למולדת ע"י טיולים, סיפורים ושירים. המנהיגים החיו סיפורי עם, החיו את עברו של העם, חגגו חגים מסורתיים וחגים לאומיים. ערכו טקסים ועוד. המאפיין בא לידי ביטוי בקטע כאשר המורה מזכיר את המשותף ואת תחושת השייכות לאומה של כל בני האומה – כך למשל במערכת החינוך הוא טוען שכל ילד איטלקי צריך להרגיש בין אחים כל עוד הוא לומד בבית ספר כלשהו באיטליה. המורה מתייחס לבית הספר ככלי שנועד לבסס את הרוח האחדות של המדינה.

הנהגה: מנהיגי התנועות הלאומיות היו בד"כ אנשים משכילים-עירונים-חילונים בני המעמד הבינוני ומעלה, שהושפעו מרעיונות תנועת ההשכלה והתנועה הרומנטית. היו אלה מנהיגים מודרניים וכריזמטיים. הם נשענו בעיקר על הבורגנות, שהייתה המעמד החברתי-כלכלי שהתחזק בעקבות המודרניזציה.

תשובון היסטוריה א' - קיץ 2012

1. התנועה הציונית והתנועות הלאומיות באירופה

א. ע"פ הקטע - שניים מהקשיים הייחודיים של התנועה הציונית

* העם/הקבוצה האתנית מפוזרת ואינה מצויה במקום אחד: בקטע נאמר: "מעולם לא ניסו לעקור מארצות שונות, בזמן קצר ובדרך שלום, מיליוני אנשים ולשתול אותם בקרקע אחרת." כלומר, מכאן ניתן לראות שלתנועה הציונית הייתה משימה מורכבת ומיוחדת במינה שחייבה, במטרה להקים מדינה לעם, לרכז את אוכלוסייתה המפוזרת בארצות רבות לארץ אחת. זאת בניגוד למשל, לתנועות הלאומיות של גרמניה ואיטליה, כאשר העמים המיודעים ישבו כבר במולדתם.

* שינוי דמות העם או הפרט בעם: בקטע נאמר "מעולם לא ניסו להפוך מיליוני אנשים מחוסרי מקצוע וחסרי כוח גופני לאיכרים ולרועי צאן...". הדברים מתייחסים לשינוי המנטלי שהעם היהודי יילאץ לעבור כאשר יעלה לארץ, יישב אותה ויהפוך לעם חופשי בארצו. השנים בגלות יצרו את הדמות של "היהודי הגלוי" שאינו עוסק בגלל מגבלות שהוטלו עליו בעבודת האדמה. הקמת מולדת תחייב עובדי כפיים ותדרוש שינוי בדמות הפרט בעם היהודי בדרך ליצירת "אדם חדש".

* אחדות בשפה ותרבות: בקטע נאמר ש"הציונים יהיו חייבים לחנך את כל היהודים לאחדות לאומית" ו"להתגבר על הבדלי לשונות, שינויי תרבות...". כלומר, מעבר לפיזור הגיאוגרפי שהוזכר בנקודה הראשונה, הרי שהפיזור הביא גם להבדלי שפה ותרבות בין היהודים לבין עצמם.

הסבר גורם ייחודי שהשפיע על צמיחת התנועה הציונית כתנועה לאומית:

1. אכזבה מהאמנציפציה (שוויון זכויות אזרחי)– יהודים רבים האמינו שבעקבות האמנציפציה תיפסק גם השנאה אליהם. אך השנאה לא פסקה, להפך שילובם של היהודים הביא במקביל לדחייתם וצמחה אנטישמיות שביטאה את דחיית היהודים על רקע גזעי ולא על רקע דתי כבעבר. היהודים במרכז ובמערב אירופה סבלו מאפליה על רקע חברתי ובמזרח אירופה ברוסיה בה לא הוענקה אמנציפציה היו פגיעות פיזיות ביהודים. היהודים הבינו שהאמנציפציה לא תפסיק את השנאה אליהם, וגם במזרח אירופה אם יקבלו אמנציפציה הרי שהעם ימשיך לדחות אותם ולכן יש לחפש פתרון אחר.

2. החילון כמשנה את דפוסי חשיבה לגבי לגיטימיות הגשמת הרעיון הלאומי – העולם הלך ונעשה חילוני יותר וכוחה של הדת ירד. כתוצאה מכך יכולים היו היהודים להגשים את החלום - עשייה אקטיבית ולא ציפייה פסיבית של השיבה לא"י, גם ללא הציפייה הדתית למשיח שיחזירם לא"י מולדתם העתיקה. הם יכולים לעשות זאת בכוחות עצמם.

תשובון בגרות קיץ 2012 – ערוץ ההיסטוריה

פרק ראשון

1א. הצגת הצעדים שנקטו הנאצים כדי להפריד בין יהודים לפולנים עד להקמת הגטאות:

· הטלת עבודות כפיה לגברים מגיל 60-14 (סחיבת משאות, עבודות שירות במחנות צבא, פינוי הריסות מרחובות הערים שהופצצו, ויסות נהרות, סלילת כבישים, חיזוק ביצורים, פינוי שלג ועוד).

· 23/11/1939: חיוב כל יהודי לענוד סרט מסומן במגן דוד על זרוע ימין.

· סימון חנויות יהודיות.

· 26/1/1940: איסור שימוש ברכבות ליהודים בתחום גנרל-גוברנמן.

מטרת ההפרדה של יהודי פולין הייתה לערער את בסיס הקיום היהודי, לרכז ולבודד את היהודים, תוך נישולם הכלכלי וניצול כוח העבודה שלהם. כמו כן, הגרמנים פעלו לשבירת מבנה הקהילה היהודי והטילו הגבלות קשות על מערכת החינוך ועל הדת. הצעדים נועדו גם ליצור עמימות ולבלבל את היהודים.

1ב.הסבר מטרות הקמת הגטו ע"פ קטע:

ניצול כוח העבודה היהודי: ע"פ הקטע ניתן לראות שניצול כוח העבודה היהודי הוא הגורם הבולט שמודגש בקטע. נאמר שמחצית מתושבי הגטו "הושארו" רק בזכות חשיבותם כעובדי כפייה עבור מכונת המלחמה הגרמנית. כמו כן, לאורך הקטע מופיע שוב ושוב עניין עבודת היהודים כחובה שיש עליה פיקוח צמוד, מה שמעיד על חשיבותה. עם זאת, במאמר מוסגר, אני מוצא קושי מסוים בלהוכיח זאת באופן ישיר, לפחות ע"פ הקטע, כמטרת הקמת הגטו.

הגטו כאמצעי הכחדה בלתי ישיר: בסוף הקטע נאמר "בנוסף סיפקו הגרמנים לתושבי הגטו מנות מזון 'חינם', אלא שמנות אלה היו בעצם מנות רעב." לפיכך, כאן בא לידי ביטוי התפיסה של אמצעי הכחדה "בלתי ישיר" וזאת ע"י חשיפת היהודים לתנאי מצוקה של רעב, עבודה וטרור והראייה לכך: מותם של 112,000 תושבי הגטאות לודז' וורשה בשנים 1941-2 (20% מתושבי גטאות אלה).

דרכי הפיקוח ע"פ הקטע:

מוסדות יהודים שהוקמו ע"י הנאצים כדי לפקח על הגטו: לשכת העבודה של היודנראטים ומשטרת הגטו (כלומר, המשטרה היהודית)– מוסדות אלה נועדו להקפיד שהיהודים ימלאו בדייקנות את חובת העבודה שלהם.

הגטו כמקום סגור: מצוין בקטע שלגטו יש שער, כלומר סביר להניח שרק משם אפשר לצאת ולהיכנס. על שער זה הוצבה שמירה.

כוחות גרמנים ומקומיים (כלומר, פולנים) – בקטע מצוין שמשמר מזוין של חיילים גרמנים או מקומיים הוביל את היהודים למקום העבודה ובכך דאג שיהודים לא יחמקו ממלאכתם ו/או יסתובבו באופן חופשי.

גרמניה הנאצית, אידיאולוגיה, בניית משטר – מדמוקרטיה לנאציזם (1939-1933)

א. האידיאולוגיה הנאצית (כולל האנטישמיות המודרנית בגלגולה הנאצי ומרכזיות השאלה היהודית באידיאולוגיה הנאצית ודימוי היהודי בעיני הצמרת הנאצית).

המפלגה הנאציונל סוציאליסטית הגרמנית של הפועלים

National Sozial Duetche Arbeiter Partei 

לכאורה בשם המפלגה קיימת סתירה פנימית בין לאומנות לסוציאליזם. למעשה, המפלגה קורצת גם לימין וגם לשמאל על מנת למשוך בוחרים. בנוסף, "הסוציאליזם" בהקשר הנאצי הוא לאומני-גרמני ולא בנוסח "פועלי כל העולם – התאחדו".  המפלגה קמה ב-1919. בכינוס המפלגה בפברואר התקבל מצע המפלגה והיטלר הצטרף אליה בשנה זו.

עקרונות מרכזיים:

תורת הגזע- הרעיונות המרכזיים של תורת הגזע נפוצו כבר במחצית השנייה של המאה ה-19 והיא נחשבה, כביכול, תורה מדעית המתבססת על תורת הדרוויניזם (כלומר, עיוות של תורה זו). הנאצים העמידו את תורת הגזע במרכז השקפת עולמם: לגזע הם ייחסו תפקיד מרכזי בתהליכים ההיסטוריים, ואת ההיסטוריה הם ראו כתולדות מלחמת הישרדות ומאבק על שליטה בין הגזעים השונים.

תורת הגזע ממיינת את כל בני האדם לקבוצות גזע שונות, ולכל קבוצת גזע יוחסו תכונות קבועות, בלתי ניתנות לשינוי, העוברות בתורשה מדור לדור. החלוקה בין הגזעים היא הירארכית: גזעים יוצרי תרבות (כמו הגזע הארי), נושאי תרבות והורסי תרבות (כמו הגזע השמי).

הגזע הארי, שאליו משתייך העם הגרמני ועמים צפון-אירופאים נוספים, הוא הגזע העליון, שמכלול תכונותיו הטובות הועיד אותו להיות "גזע האדונים" הראוי לשלוט בעולם. גזעים נחותים יותר, כמו הסלאבים, נועדו לשרת את הגזע הארי אילו נגד הגזעים הנחותים (היהודים), המאיימים על טוהר הגזע הארי יש להכריז מלחמת חורמה.

הגזע הארי חייב לשמור על חוזקו וחיוניותו כי רק כך הוא יוכל למלא את ייעודו כשליט העולם, ולתקן את כל העיוותים, שנוצרו במהלך השנים ולבנות סדר עולמי חדש על בסיס תורת הגזע. לפיכך, חייב הגזע הארי העליון לשמור על טוהר דמו. אסור, שדם ארי יתמזג עם גזעים נחותים יותר (כלומר אסור שיתקיימו נישואי תערובת) ובמיוחד לא עם דם שמי. הדבר עלול להביא לניוון הגזע הארי.

האנטישמיות בגלגולה הנאצי: האנטישמיות היא מרכיב מרכזי באידיאולוגיה הנאצית ומרכיב חשוב בתורת הגזע. כמו תורת הגזע, גם האנטישמיות לא הומצאה ע"י הנאצים אך הנאצים הקצינו את הטיעונים והדימויים האנטישמיים והפכו את היהודים, בני הגזע השמי, למקור כל הרוע בעולם, לשטן, לחיידק המאיים על האנושות כולה. הגזע השמי הוצג כניגוד המוחלט של הגזע הארי, שבמזימותיו חותר להשתלט על העולם. תפקידו של הגזע הארי להלחם בגזע השמי הנחות ובכך להציל את האנושות כולה. תכונות הגזע ההרסניות טבועות ביהודים והן עוברות בתורשה והן בלתי ניתנות לשינוי.

ייחודה של האנטישמיות בגלגולה הנאצי בא לידי ביטוי במרכזיות ובטוטאליות שלה וכבסיס לבניית סדר עולם חדש. עם תפיסת השלטון ע"י הנאצים ב-1933, הפכה תורת הגזע לאידיאולוגיה הרשמית של המדינה ובפעם הראשונה, השתמשה מדינה מודרנית בכל האמצעים לממש אידיאולוגיה גזענית זו – בגרמניה תחילה ואח"כ בכל מקום שהרייך השלישי כבש.

מרחב המחיה: עקרון מרחב המחיה הוא הצידוק האידיאולוגי לשאיפות ההתפשטות הטריטוריאליות של הנאצים. גם הוא מבוסס על תורת הגזע. העם הגרמני זקוק למרחב מחיה עבור מיליוני הגרמנים בהווה ולאלה, שייוולדו בעתיד. ולכן ראוי, ש"גזע האדונים" יחיה ברווחה.

מרחב המחיה הגרמני נמצא במזרח – בעיקר באדמות פולין ורוסיה, שם חיים הגזעים הנחותים יותר- הסלאבים, אותם ניתן לשעבד ל"גזע האדונים" הארי. היטלר ידע, שהשאיפה למרחב מחיה עלולה להוביל את גרמניה למלחמה אך, מלחמה נתפסה בעיניו כערך חיובי שיחשל את העם הגרמני, יעורר את חיוניותו וינער אותו מניוון.

עקרון המנהיג: הפיהרר (המנהיג) הוא שיעמוד בראש העם הגרמני ויוביל את גרמניה לייעודה. הפיהרר הוא הדוגמא המושלמת של הגזע הארי והוא מייצג את כל מעלותיו, כוחו וצרכיו. הפיהרר הוא נציג ההשגחה העליונה. הוא אינו מוגבל ע"י שום חוק או חוקה. יש לציית לפיהרר ללא היסוס. החלטותיו של הפיהרר הן כמו צו הגורל והן מחייבות ציות מוחלט.

עליונות ואחדות האומה והגזע:  ע"פ הנאציזם, העם הגרמני ("הפולק") הוא גוף אחיד בעל רצון אחד השואף לליכוד כל בני העם הגרמני תחת מסגרת מדינית אחת. במסגרת כזאת, רצון המדינה עומד מעל לרצון היחיד ולפיכך, אין מקום לפלורליזם – כלומר, לתפיסות אחרות כמו הדמוקרטיה הליברלית המבוססת על מרכזיות האדם היחיד ומימוש זכויותיו הטבעיות או הקומוניזם הבא לקדם שוויון חברתי-כלכלי ללא הבדל דת, גזע ומין. יש לזכור, שהאיבה לדמוקרטיה ולקומוניזם טופחו גם ע"י אפיונם כ"יהודיים". מטרת הנאצים ליצור מדינה שבה חיים רק גרמנים טהורים הנאמנים לערכי האידיאולוגיה הנאצית.

ההתנגדות לחוזה ורסאי: חוזה ורסאי משנת 1919, שנכפה על גרמניה ע"י מדינות ההסכמה עם סיום מלחמת העולם הראשונה פגע קשה בכבוד הלאומיות הגרמנית ("חרפת ורסאי"), שעליו הנאצים נלחמו להגן. הם ראו בחותמי ההסכם, נציגי ממשלת ויימאר כ"בוגדים התוקעים סכין בגב האומה". חוזה זה, אילץ את גרמניה למסור שטחים לפולין ("הפרוזדור הפולני") ופיצל את גרמניה לשני חלקים לא רציפים גיאוגרפית וכן אילץ להשיב את חבלי אלזס ולורן לצרפת. כמו כן, הוטלו על גרמניה הגבלות צבאיות כמו העמדת צבאה על 100,000 חיילים בלבד (עם זמן שירות ממושך), והגבלת חימושה ותעשייתה הצבאית וכן פירוז חבל הריין מנוכחות צבא גרמני. חוזה ורסאי גם הטיל פיצויים כבדים על גרמניה וקבע שהיא האחראית למלחמה.

הנאצים שאפו לבטל את חוזה ורסאי ולהחזיר את המצב לקדמותו ולשקם בכך את כבוד הלאום הגרמני.

עקרונות נוספים: אנטי-קומוניזם (תוך קישור לאנטישמיות) ואנטי-דמוקרטיה.

הנאציזם התבסס על ערכים שכללו: volk  (בעצם, העם הגרמני) טהור הדם, חוק וסדר, מאבק באויבים, טוהר התרבות וחוסנה של המשפחה. את אחיזת בשלטון חיזקו באמצעות שימוש בסמלים וסיסמאות: צלב קרס, "עם אחד, רייך אחד, מנהיג אחד", "רייך בן אלף שנים" תוך שימוש ראוותני בתעמולה, טקסים ופולחן אישיות.

אנשי מפתח במפלגה: הרמן גרינג, יוזף גבלס (שר התעמולה), היינריך הימלר (ראש ה-SS), ריינהרד היידריך (ראש ה-SD), היינריך מילר (ראש הגסטאפו), מרטין בורמן, רודולף הס, יוליוס שטרייכר (עורך דר-שטרימר).

עושים היסטוריה עם ערוץ ההיסטוריה